משנה: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַׁעַר. הָיָה הוּא תְּחִלָּה לַקוֹצְרִים פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ וְעַל הֶעָבִיט שֶׁל עֲנָבִים וְעַל הַמַּטְעָן שֶׁל זֵיתִים וְעַל הַבֵּיצִין שֶׁל יוֹצֵר וְעַל הַסִּיד מִשֶׁיִשְׁקַע כִּבְשָׁנוֹ. פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַזֶּבֶל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין פּוֹסֵק עַל הַזֶּבֶל עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ זֶבֶל בָּאַשָׁפוֹת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. פּוֹסֵק עִמּוֹ כְשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָסַק עִמּוֹ כְשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ יָכוֹל הוּא לוֹמַר תֶּן לִי כָזֶה אוֹ תֶּן לִי אֶת מָעוֹתַיי. מַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִיטִּין בְּחִיטִּין לְזֶרַע אֲבָל לֹא לֶאֱכֹל שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַלְוֶה אֶת אֲרִיסָיו חִיטִּין בְּיוֹקֶר וְהוּזְלוּ אוֹ בְזוֹל וְהוֹקִירוּ וְנוֹטֵל מֵהֶן כְּשַׁעַר הַזּוֹל. לֹא שֶׁהֲלָכָה כֶן אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהיה רבן גמליאל. כלומר לכך הוצרך לשנות משנה זו לפי שהיה ר''ג מחמיר שהיה נוטל מהן לעולם כשער הזול ואשמועינן מתניתין לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:
חטין בחטין לזרע. מותר להלוות להאריס סאה בסאה ודוקא כשרוצה לזרעו וטעמא דהכא מיירי באתרא שהאריס הוא נותן את הזרע ואם אין לו זרע לזרוע השדה יסלקנו בעל הבית וכשלוה הוא מהבעל הבית וזורע וכשיוקירו חטין יתן לבעה''ב את שלו אין זו הלואה ברבית אלא הרי הוא כיורד מעכשיו לתוכה על מנת שיטול בעל הבית הזרע תחלה מחלק שיגיע לאריס והאריס יטול השאר שכר טרחו שהרי עליו ליתן את הזרע:
תן לי כזה או תן לי את מעותי. שהרי לא משך ויכול לחזור בו ואפי' מי שפרע ליכא הואיל ולא נתן מעותיו על מנת לקבל עכשיו אלא לאחר זמן ובתוך כך נשתנה השער וסתם דעתיה דאינש כי פסיק אתרעא זילא פסיק ואין הלכה כר' יהודה:
פוסק עמו כשער הגבוה. היינו בזול שנותנין פירות גבוהים ורבים בדמים מעוטים ופוסק עמו אם יפחת השער ממה שהוא עכשיו תתן לי כשער הזול:
וחכמים מתירין. איכא בינייהו בין חכמי' לת''ק דת''ק כל ימות השנה קאמר ופליג עליה ר' יוסי ואמר לא שנא ימות החמה ול''ש ימות הגשמים אין פוסקין עד שיהא לו למוכר זבל באשפה וחכמים מתירין דוקא בימות החמה שאע''פ שאין לו יש לאחרים שהכל יש להן זבל שכבר נרקב ונישוף בימות הגשמים אבל בימות הגשמים לא והלכה כת''ק:
ועל הסיד. פוסק עמו באיזה שער שירצה משישקע העצים והאבנים בכבשן לשרוף ולעשות מהן סיד:
ועל הביצין של יוצר. אם הכניס עפר ועשאו כביצים לעשות מהן קדירות פוסק עמו על הקדרות באיזה שער שירצה ואע''פ שלא יצא השער:
ועל העבט. כלי גדול שצוברין בו את הענבים לפני דריסתן והם מתחממים להוציא יינם יפה. ושל זיתים קרוי מעטן:
היה הוא תחלה לקוצרים. ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער:
פוסק עמו על הגדיש. באיזו שער שירצה לתת לו מאותו גדיש דכיון שיש לו אין כאן רבית דמעכשיו הוא קנוי לו ואע''פ שלא משך דכי אין לו נמי אבק רבית מדרבנן הוא וכי יש לו לא גזור:
מתני' אין פוסקין על הפירות. אין נותנין מעות לחבירו ע''מ ליתן לו להם פירות כך וכך לזמן פלוני דכיון שלא יצא השער שמא יתייקרו אח''כ כשיצא השער ונמצא זה נותן לו פירות בזול בשכר מעותיו שהקדים לו:
יִשְׂרָאֵל לוֹוֶה מִגּוֹי וְגוֹי מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לוֹ עָרָב 23a וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּינָה גוֹי אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. וְגוֹי שֶׁמִּינָה יִשְׂרָאֵל אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר אָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. מָעוֹת גּוֹי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָסוּר לִלְווֹת בְּרִיבִּית. מָעוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין בְּיַד גּוֹי מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. זֶה הַכְּלָל. כָּל שֶׁהוּא בָּאַחֵרָיוּת יִשְׂרָאֵל אָסוּר. בָּאַחֵרָיוּת גּוֹי מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואינו חושש משום רבית. דס''ל דכיון שלא בא מיד הלוה למלוה אין בערב משום רבית:
אפוטרופא. ממונה בתוך ביתו וכן סנטר פקיד על כל אשר לו:
מותר ללות ממנו ברבית. ואין חוששין שמא מעות של ישראל הן דבתר המלוה אזלינן והלכך בסיפא אסור:
מעות עכו''ם שהיו מופקדין וכו'. דהכל הולך אחר המלוה בעצמו:
כל שהוא באחריות ישראל. אם הוא המלוה והמעות של עכו''ם מופקדין בידו על אחריות שלו אסור והלכך בסיפא דהאחריות על העכו''ם הוא מותר:
הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ כול'. רַב אָמַר. מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה אֶחָד פּוֹסֵק. מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים אֵינוֹ פוֹסֵק. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים פּוֹסֵק. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין כול'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והא מתניתא פליגא על רב. דקתני היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש והרי היא מחוסרת כל המלאכות הללו:
רב אמר מחוסר מעשה אחד. אם אין הפירות מחוסרין אלא מעשה א' שלא נגמרה מלאכתן כגון שעדיין אינה זרויה ברוח פוסק דהוי כמי שיש לו מחוסר כמה מעשים. שצריכה לייבש ולדוש ולזרות אינו פוסק דכיון שמחוסר כמה מלאכות הוי כמי שאין לו:
הלכה: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת כול'. מָהוּ לִפְסוֹק בְּשַׁעַר שֶׁלַּסִּירְקִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פּוֹסְקִין. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין פּוֹסְקִין. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זֵירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּיוֹדֵי רֵישׁ לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁעַר סִירְקִי שֶׁלְּצִיפּוֹרִין שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. 23b וְתַמָּה אֲנָא אֵיךְ רַבָּנִן פְלִיגֵי. בֵּין פּוֹסֵק לַפֵּירוֹת בֵּין פּוֹסֵק לַמָּעוֹת בֵּין מִלְוָה לַפֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּמִלְוָה אִיתְפְּלִיגוּ. אֲבָל (בְּפוּנדָק) [בְּפִיסּוּק] כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּפִיסּוּק אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּמִלְוָה כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁמּוּתָּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. פּוֹסְקִין עַל הַשַּׁחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אוֹמֵר. אַף עַל חַלּוֹת דְּבַשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. כָּל הָעֲייָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְטִיבֵּרִיָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁעַר שֶׁלְּטִיבֵּרִיָּא פּוֹסְקִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיון שיצא שער של טבריא. כל העיירות הסמוכין לה נגררות אחריה:
אף על חלות דבש. אע''פ שלא רדה אותן מן הכורת:
פוסקין על השחת. אם יש למוכר שחת בתוך שדהו פוסק עמו שהרי היא גדילה מאיליה והוי כמי שיש לו:
א''ר יוסה בפיסוק הוא דאיתפלגון. אבל במלוה פירות בפירות אפי' ר''ל מודי לר' יוחנן דמותר:
אבל בפוסק צ''ל כדלקמיה כ''ע מודו שאסור. דכיון דמעות הוא נותן לו אע''ג דדרך מקח וממכר הוא כיון שהשער הזה אינו קבוע ושמא נתייקרו הפירות לזמן פלוני ומיחזי כשכר מעות:
במלוה איתפליגו. האי במלוה ע''כ לאו במלוה מעות הוא דמהיכי תיתי תהא הלואה קילא מדרך מקח וממכר אלא בהלואת סאה בסאה הוא שזה מלוה לו פירות לשלם לו פירות לזמן פלוני כפי השער וקאמר רבי ירמיה דבמלוה פירות בפירות הוא דפליגי דכיון דפירות נותן לו ופירות הוא מחזיר לו בהא ס''ל לר' יוחנן דמותר מכיון שיצא השער של עיירות דהוי כמי שיש לו סאה דמותר להלות סאה בסאה אם יש לו ללוה וה''נ הרי הוא יכול לקנות עכשיו כפי השער הזה:
בין מלוה לפירות. ומי נימא דדוקא במלוה פירות על הפירות הוא דפליגי דהוי דרך מקח וממכר אבל בהלואת מעות על הפירות שיעמיד לו לזמן פלוני כפי השער שיצא בשוק כיון דדרך הלואה אסור הוא וכ''ע מודים דעל שער שאינו קבוע אין מלוין מעות או דילמא בהלואת מעות נמי פליגי כיון שעכ''פ מצוי הוא כפי זה השער יכול הוא עכשיו לקנות בדמים הללו:
בין פוסק לפירות וכו'. מי נימא דבכל גווני פליגי בין שהוא פוסק עמו על הפירות שיתן לו פירות לזמן כך וכך לפי השער הזה ובין שמתנה עמו שישלם לו לאותו זמן במעות כפי השער של פירות בזמן פלוני או דילמא דבמעות כ''ע מחמירין דמיחזי כרבית:
איך רבנן פליגי. במאי פליגי ר''י ור''ל ובאיזה ענין ואופן:
ותימה אנא. כאדם התוהא ומשתומם כלומר מסתפק אני ומחשב לידע:
בעא. שאל לר' זירא אם לא מסתבר לומר דעד כאן לא פליגי אלא בשאר עיירות אבל בשער סירקי של ציפורי שהיו נוהגין לקבוע כשהשער הזה שעושין הסוחרים והואיל וקבוע הוא והשער אינו פוסק גם ר''ל יודה לר' יוחנן דפוסקין על השער כיוצא בו:
גמ' מהו לפסוק בשער של סירקי. שוקי דטייעי הם הסוחרים הבאים באקראי ואינו שער הקבוע שכשהולכין פוסק השער ואם אפי' כשיצא השער של הסוחרים האלו מותר לפסוק על הפירות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source